החלטה בתיק בש"א 2951

לפני בקשה לעיין מחדש בהחלטתי מיום 2.11.05 לפיה נקבע כי על הכונס הנכסים של חברת מזור לשלם לת.ג. מכונים ביוטכנולוגיים בע"מ (להלן: ת.ג.) דמי שכירות, וזאת מן הטעם שהמפרק הגיב לבקשה ומן הראוי היה לשקול גם את עמדתו.

עיון חוזר

1.         אכן צודק המפרק בבקשתו לעיון חוזר, באשר בעת שניתנה ההחלטה ביום 2.11.05 כשלפני תגובת הכונס שהוגשה עוד ביום 29.9.05 ותגובת הכנ"ר מיום 2.11.05, הוגשה אף תגובת המפרק (אם כי באיחור כפי שמציין ב"כ ת.ג.) שכנראה "הצטלבה" עם תגובת הכנ"ר. מכל מקום, תגובת המפרק לא היתה לנגד עיני, ולפיכך יש ליתן לו את אמו יומו בבית המשפט.

לפיכך אני נעתר לבקשה, ואבחן  עתה את הבקשה מחדש, לאור כל התגובות.

הבקשה המקורית

הבקשה המקורית מטעם ת.ג. הינה למתן הוראות לכונס הנכסים של מזור שירותי רפואי ואבחון (1993) ירושלים בע"מ (להלן: מזור), לשלם מתוך הכינוס את חוב דמי השכירות שחבה לה מזור.

הבקשה נסמכת על הסכם תפעול שבין מספר צדדים, לרבות ת.ג. שהינה הבעלים של נכס מקרקעין במעלה אדומים בו מופעל בית חולים סיעודי.

 ההסכם הנ"ל אושר ביום 14.4.05 במסגרת בקשה למתן הוראות, ובו הסכימו כי סוגיית דמי השכירות תובא להכרעת בית המשפט.

לטענת ת.ג. לא שילמה מזור את דמי השכירות על פי ההסכם גם אחרי מינוי כונס נכסים למזור.

דמי שכירות אלה מיום הכינוס ואילך הינם בגדר הוצאות כינוס, (ראו פש"ר 1187/02 עו"ד נוב בתפקידה ככונס נכסים, דינים מחוזי כרך לג(7) 220). לפיכך חוב דמיה שכירות הינם בדרגת עדיפות עליונה, אף לפני חובות נושים מובטחים ובדין קדימה (ע.א. 56/68 סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ נ' מוסכי בריסטול בע"מ, פ"ד כב(1), 605).

תגובת כונס הנכסים

עו"ד א' מסר, הכונס, הגיב כאמור ביום 29.9.05 לבקשה, בה הוא מציין כי מזור ות.ג. היו חייבות לבנק לפיתוח התעשיה סך 100,000 ש"ח מכח חיובים כערבויות צולבות. בשלב ראשון החליט הבנק לממש איגרת חוב של מזור, ובמסגרת זו מונה עו"ד מסר ככונס הנכסים של מזור.

הואיל והמצב חייב הפעלת מזור כעסק חי,  הסכים הבנק שהכונס לא ישלם בזמן ההפעלה שכר הדירה שהוא טוען שמגיע לו מכח השעבוד הקבוע על המבנה, תוך שהוא משאיר דרישתו לשכר דירה לסיום הליכי הכינוס.

ביום 3.5.04 אישר בית המשפט את הסדר הנושים של ת.ג. ובמהלך המו"מ לקבלתו הוסכם ביניהם כדלקמן:

"סוגיית דמי השכירות תובא, כאמור, להכרעת בית המשפט במסגרת בקשה למתן הוראות והצדדים ינהגו בענין זה על פי הכרעת בית המשפט". (סעיף 9 להסכם).

דיון

בית המשפט (כב' השופטת ח' בן עמי) החליט ביום 5.9.05 כי על הכונס להגיב לבקשה למתן הוראות דנן בתוך 20 יום, והכנ"ר יגיב תוך 20 יום לאחר מכן. הבקשה הומצאה ביום למפרק עו"ד א' שושני, ואישור מסירה על קבלתה בדואר רשום, צורפה לתגובת ב"כ המבקשת עו"ד י' שלום בתגובתו לבקשה ל"בקשה בהולה לעיון מחדש" הנ"ל.

ביום 2.11.05 הגיב עו"ד פרסקי ב"כ הכנר, ודעתו הינה כי הוצאות השכירות אכן הינן בגדר הוצאות כינוס. באותו יום, כאמור, אישרתי את הבקשה, בכפוף לתנאים שבתגובת הכונס.

בבקשתו לעיון חוזר צירף המפרק מכתב מהכנ"ר לפיו הוא תומך בעיון מחדש. ביום 6.11.05 הוסף המפרק ומסר הודעה כדלקמן: